מַדְלֵן לֹא אוֹהֶבֶת לִקְרֹא. לֹא סְפָרִים, לֹא עִתּוֹנֵי יְלָדִים, אֲפִלּוּ לֹא אֶת הַטְּעָמִים עַל הָאוֹטוֹ–גְּלִידָה.
עַד שֶׁהִיא פּוֹגֶשֶׁת בְּבּוֹנִי, כַּלְבַּת סִפְרִיָּה. לְבּוֹנִי הִיא יְכוֹלָה לִקְרֹא סִפּוּר וְאִם הִיא נִתְקַעַת בְּמִלִּים, לַכַּלְבָּה לֹא אִכְפַּת.
מַדְלֵן יְכוֹלָה לְלַטֵּף אוֹתָהּ, עַד שֶׁהִיא מַצְלִיחָה לִקְרֹא אֶת הַמִּלָּה.
מִתְבָּרֵר שֶׁנֶּחְמָד לִקְרֹא כְּשֶׁאַתָּה לֹא פּוֹחֵד שֶׁמָּא תִּטְעֶה.
בּוֹנִי מְלַמֶּדֶת אֶת מַדְלֵן שֶׁזֶּה בְּסֵדֶר לִקְרֹא לְאַט,
לְנַסּוֹת שׁוּב וּלְקַבֵּל עֶזְרָה מֵחָבֵר.